2008 – 2010 | מקלט חינוכי לנערים ביפו

בין מבקשי המקלט ישנם נערים שהגיעו בגפם ללא קרובי משפחה או מבוגר אחר שיטפל בהם. הנערים עברו אירועים קשים, הם מנותקים מבני משפחותיהם ונמצאים לבדם בארץ זרה. הם זקוקים לקשר עם מבוגר אחראי שידע לזהות את הצרכים הפרטניים ולטפל בהם. הניתוק מהבית ומהמשפחה, הדרך הארוכה והמסוכנת שעברו הנערים, השהות במקומות מקלט זמניים ללא מענה רגשי התואם את גילם – כל אלה עלולים להוביל אותם למצבי סיכון קיצוניים. בני הנוער עד גיל 16 אמורים להשתלב במערכת החינוך מתוקף חוק חינוך חובה, אך למעשה, עד לכניסתם ללימודים סדירים עלולים לעבור מספר חודשים. מי שעבר גיל זה מוצא את עצמו ללא כל מסגרת חינוכית, ובמקרים מסוימים גם הזכאים ללמוד נאלצים לעבוד לפרנסתם במקום ללכת לביה"ס. מעבר לצרכים החינוכיים והנפשיים של הנערים קיים מחסור במזון, שמיכות, ביגוד חורף ותרופות שידם אינה משגת.

מתוך הצורך הממשי לתת מענה חינוכי וחברתי לקבוצה גדולה של נערים פליטים בגילאי 16-18, בשנת 2008 הוקם המקלט החינוכי ביפו.  במקלט למדו והתחנכו עשרות נערים שלא נקלטו במערכת החינוך בישראל. מטרתו היתה לאפשר לנערים לחוות שוב את ילדותם שנרמסה  ולתת להם כלים להשתלבות בחברה המערבית והישראלית בפרט. במסגרת חינוכית ולימודית זו לוו על ידי מחנכים בוגרים גם בשעות אחר הצהריים והופגשו גם עם נערים ישראליים בני גילם. כמו כן, הופעל גם מערך פעילות לימודית וחברתית בשעות אחה"צ לנערים בגילאי 12-18. הפעילות התקיימה  4 ימים בשבוע ומטרתה למנוע את הידרדרותם למצבי קצה ולתת מענה לילדים בתקופת הביניים שלפני שילובם במערכת החינוך, או לילדים שנאלצים לעבוד לפרנסתם ואינם נקלטים כלל בבתי הספר. בשנת 2010 נסגר האולפן עקב שינוי בחוק חינוך חובה שהוביל לכך שכל הפליטים הקטינים נכנסו למסגרות של משרד החינוך.

הנערים במקלט כתבו שני ספרים בעברית המתארים את חווית הפליטות שלהם:

  1. כל הילדים של אפריקה טובים
  2. כל העולם במילים שלנו

Comments are closed.