מאבק ברצח העם בסודאן

מראשית 2012 אנו שותפים למאבק ציבורי בינלאומי לסיום השמדתם השיטתית של קבוצות אתניות בסודאן. המאבק נעשה באמצעות דרישה ממוסדות בינלאומיים ובראשם מועצת הביטחון של האו"ם, לחייב את סודאן להפסיק את הרעבת אזרחיה בדרפור, בנילוס הכחול ובהרי הנובה שבמחוז דרום קורדופאן, על פי החלטה 2046 של מועצת הביטחון של האו"ם. המאבק סייע לחשיפת הציבור להתפתחותו של רצח עם נוסף תחת משטרו האכזרי של עומר אל-באשיר המואשם ברצח העם בדרפור וטרם נעצר.

בין החודשים יוני לנובמבר 2012 שלחנו למועצת הביטחון של האו"ם ארבעה מכתבים, יחד עם יותר ממאה ארגונים ומומחים מ-12 מדינות שונות, אשר דורשים ממנה לפעול ליישום מוחלט של החלטתה מס' 2046 לפיה אמורה ממשלת סודאן לאפשר סיוע הומניטרי לאוכלוסיית הנילוס הכחול והרי הנובה ולהפסיק להפציץ ולשרוף כפרים וערים, להשחית תוצרת חקלאית ולמנוע מזון ממאות אלפי אזרחיה. בהחלטת מועצת הביטחון נכתב כי באם צעדים אלו לא ימומשו על ידי ממשלת סודאן עד יוני 2012, תפעיל הקהילה הבינלאומית סנקציות כלכליות ודיפלומטיות כנגד סודאן. המכתבים פורסמו בתקשורת וזכו להתייחסותן של מזכירת מחלקת המדינה הילארי קלינטון ושגרירת ארה"ב באו"ם סוזן רייס. לאורך חודשים אלה ממשל ארה"ב שינה את מדיניותו ביחס לסודאן וביחס להרעבת האוכלוסייה בחבלים הנידונים אלא ששינוי המדיניות לא הוביל לסיומו של רצח העם המתפתח בהרי הנובה ובנילוס הכחול.

ב- 2 במאי 2012, כעשרה ימים לאחר הסכם הפסקת האש בין סודאן לדרום סודאן, התקבלה במועצת הביטחון של האו"ם החלטה 2046 אשר עיקריה: הפסקת הלחימה בין סודאן לדרום סודאן, הפסקת הפצצות אוויריות על אזרחים, הפסקת תמיכה במיליציות העוינות את המשטר בשתי המדינות, הפסקת פגיעה באוכלוסייה אזרחית בתוך המדינות, כניסת כוחות הומניטריים להצלת אוכלוסייה אזרחית הגוועת ברעב ובמחלות בהרי הנובה ובנילוס הכחול. בהחלטה 2046 נחתם כי אם ההחלטה לא תיושם עד ה- 14 ביוני, יופעל סעיף 41 באמנת מועצת הביטחון של האום אשר קובע כי האו"ם רשאי להפעיל סנקציות כלכליות, דיפלומטיות, תקשורתיות ואמצעים לא מזוינים אחרים על מנת לכפות את החלטותיו בנושאי פתרונות סכסוכים אלימים.

ב- 6 ביוני 2012 יזמה אסתר פרוג' , פעילה אמריקאית, מכתב למועצת הביטחון של האו"ם הקורא לה לפעול לפי סעיף 41, באם לא ייושמו מיד דרישות החלטה 2046 ובראשם שממשלת סודאן תפסיק מיד להפציץ אוכלוסייה אזרחית, לשרוף כפרים ולמנוע מזון ותרופות מאזרחי הרי הנובה והנילוס הכחול. על המכתב חתמו 89 ארגונים מ-12 מדינות, אשר עשרות מהם שותפים אתנו ב'ברית הבינלאומית לסיום רציחות העמים'.

ב- 14 ביוני 2012 דיווח דוברו של מזכ"ל האו"ם באן קימון כי בעקבות הרעב והמחסור החמור במזון ובתרופות סודאן תאפשר לתכנית המזון העולמית משלוח מיוחד של 8,000 טון מזון לאזור מזרח דרום קורדופאן. יש לציין כי האזורים אליהם הורשה האו"ם להגיע הנם חלק קטן מהאזור מוכה האסון וחיים בהם פחות ממחצית מאוכלוסיית היעד הנטבחת והמורעבת. בנוסף הצהיר הדובר כי עד ה-2 באוגוסט כל הצדדים הנוגעים בדבר מחויבים לבצע את החלטה 2046, וב- 22 בספטמבר ראש ממשלת אתיופיה יגיש דו"ח בנוגע למצב האזרחים בהרי הנובה ובנילוס הכחול.

ב- 3 באוגוסט 2012 שלחנו מכתב נוסף למועצת הביטחון של האו"ם, לאיחוד האפריקאי, לליגה הערבית ולמתווכים במו"מ בין סודאן לדרום סודאן ובראשם רא"מ אתיופיה. במכתב זה הבענו צער רב על כי בניגוד להסכמים בין המדינות ובניגוד להחלטה 2046, ממשלת סודאן ממשיכה להפציץ אוכלוסייה אזרחית בהרי הנובה ובנילוס הכחול, לשרוף כפרים ויבולים, ולמנוע מהאו"ם ומכוחות הומניטריים להגיע לאוכלוסייה מוכת האסון. המכתב נחתם בידי 96 ארגונים ובסופו מפורטות דרישותינו המידיות מהאו"ם:

    1. 1. האו"ם יבצע מיד רכבת אווירית לאספקת מזון למאות אלפי האזרחים המורעבים על ידי ממשלת סודאן.
    2. 2. בהתאם להצהרת מזכ"ל האו"ם, אם ממשלת סודאן לא תיישם את החלטות המו"מ עד ה- 2 בספטמבר 2012, בהתאם  להחלטה 2046 תחריף הקהילה הבינלאומית את צעדיה כנגד ממשלת סודאן לפי סעיף 41.

 

ב- 5 באוגוסט 2012 חתמו נשיאי סודאן ודרום סודאן על הסכם סחר נפט באדיס אבבה, הסכם זה נחתם ארבעה חודשים לאחר הסכם הפסקת האש ביניהן אשר טרם יושם במלואו. מועצת הביטחון של האו"ם דרשה כי ההסכם יתקף את החלטה 2046 ויובטח בו ביטחונם של אזרחי הנילוס הכחול והרי הנובה. בהתאם לדרישת מועצת הביטחון, צורף להסכם נספח אשר נחתם על ידי נציגי האו"ם, הליגה הערבית, סודאן ונציג תנועת המורדים SPLM-N. על פי ההסכם ממשלת סודאן וארגון המורדים יאפשרו לכוחות האו"ם וכוחות האיחוד האפריקאי גישה חופשית להרי הנובה והנילוס הכחול וסיוע הומניטרי לאוכלוסיות מוכות האסון.

ב- 6 בספטמבר 2012 קיימה סוזאן רייס, שליחת ארה"ב באו"ם, מסיבת עיתונאים בנושא הפגיעה המתמשכת באזרחי הרי הנובה והנילוס הכחול בסודאן. רייס פתחה את נאומה בהבעת צער על כי למרות מאמציה של מועצת הביטחון של האו"ם, תקיפת האוכלוסייה והרעבתה נמשכת והפצירה בממשלת סודאן ובמתווכים להכפיל את מאמציהם להגיע להסדר שיאפשר את סיומו של הסבל הנגרם למאות אלפי אזרחים. בסוף דבריה הכריזה רייס כי באם יכשלו המאמצים להגיע לפתרון עד ה- 22 בספטמבר, מועצת הביטחון לא תהסס לפעול על פי סעיף 41.

ב- 21 בספטמבר 2012 שלחנו מכתב נוסף למועצת הביטחון של האו"ם. במכתב זה הצרנו כי למרות כל הדיונים וההסכמים, ממשלת סודאן לא מאפשרת לכוחות הומניטריים להיכנס לדרפור, דרום קורדופאן ולנילוס הכחול אשר מאות אלפי פליטים מהפצצות צבא סודאן גוועים בהם ברעב. דרשנו פעולה מידית בלתי מותנית להצלת האוכלוסייה האזרחית. על מכתב זה חתמנו יחד עם עוד 123 אגונים מרחבי העולם.

באותו יום פרסמו ארה"ב, בריטניה ונורבגיה הצהרה משותפת החתומה בידי שרי החוץ. בהצהרה קראו השלושה לנשיאי סודאן ודרום סודאן ליישם את החלטה 2046 ולהגיע לפתרון לפיו לא יפגעו עוד אזרחים בשתי המדינות.

ב- 7 בנובמבר פרסם ארגון Enough Project, החבר ב'ברית לסיום רציחות העמים' מסמך עמדה פוליטי המציע "מפת דרכים" לפתרון הסכסוך בין סודאן לדרום סודאן והצלת אוכלוסיית הרי הנובה והנילוס הכחול, בתגובה לתצהיר האיחוד האפריקאי על להתקדמות שיחות השלום בין סודאן לדרום סודאן.

ב- 11 בנובמבר 2012 שלחנו מכתב נוסף למועצת הביטחון של האו"ם. המכתב מבוסס על מסמך העמדה של Enough Project, ומתייחס גם למצור ההומניטרי שחל על דרפור וקורא שוב ליישום מידי של סנקציות לפי סעיף 41. על מכתב זה חתמנו יחד עם עוד 87 ארגונים מרחבי העולם ומספר אנשי ציבור ידועים.

 ביולי 2014 פרסמנו דו"ח מפורט אודות רצח העם בדרפור לאורך שנת 2013. רצח העם בדרפור בוצע במהלך שנת 2013 בשלושה דרכים מרכזיות: מתקפות רצחניות על האוכלוסייה האזרחית, שינוי המבנה הדמוגרפי של חבל דרפור וכן "רצח עם בהתשה" במחנות העקורים. על אף הימשכותו של רצח העם בדרפור, והחלת מדיניות דומה בחבלים נוספים בסודאן, ניכר כי אומות המערב החלו בנורמליזציה של היחסים עם ממשל חרטום המונהג בידי הרודאן עומר אל-בשיר.

Comments are closed.