קמבודיה 1975-1979

לאחר שכבשו הקמר-רוז' את בירת קמבודיה הם רוקנו אותה, ואת שאר הערים בקמבודיה, מאנשים. שיירות ארוכות של מיליוני מגורשים צעדו לעבר הספר, שנודע מאז בשם "שדות הקטל של קמבודיה". הקמר רוז' הביאו את קמבודיה ל"שנת אפס" בה נאסר השימוש בכסף, וכל המוסדות נסגרו. מחנות השמדה הוקמו, והקמבודים נידונו להירצח בידי בני עמם. במהלך שנות שלטונם של הקמר רוז' נרצחו כשני מליון מבני העם הקמבודי וכן אלפי בני מיעוטים אחרים.

רקע:

קמבודיה היא מולדתו של העם הקמרי. בין המאה ה-9 למאה ה-13 לספירה הייתה בקמבודיה אימפריה מקומית שנקראה אימפריית הקמר. בין המאה ה-15 והמאה ה-19 חוותה קמבודיה תקופה של שקיעה ממושכת ואבדן טריטוריה הדרגתי במהלכן נשלטה על ידי סיאם ותאילנד. מכן היא נכבשה והפכה למדינת חסות בשנות החמישים של המאה ה-19 החלה נוכחות צרפתית גוברת בקמבודיה שהפכה בשנת 1863  לפרוטקטורט צרפתי. בשנת 1953 קיבלה קמבודיה את עצמאותה מצרפת והפכה למדינה עצמאית שהתמודדה עם נחשלות ואנאלפביתיות. בשנות השישים החלו חלקים ממזרח הממלכה לשמש כבסיסים לצבא צפון וייטנאם ולוייטקונג, מהם יצא לפעולות כנגד צבא דרום וייטנאם. בשנת 1969 הורה נשיא ארה"ב ריצ'רד ניקסון על סדרה בת ארבעה עשר חודשים של "הפצצות מרבד"  (הפצצות המחריבות תאי שטח שלמים) כנגד מטרות אלו. ההפצצות ערערו את המדינה הקמבודית. מאות אלפים נטשו את האזורים הכפריים המופצצים ועברו לגור בערים, דבר שערער את הבסיס הכלכלי והחברתי של המדינה. כתוצאה מכך קמה מחתרת קומוניסטית בשם קמר רוז', שמנהיגה, פול פוט, הכריז כי יש צורך בפתרון אחר, חדש, אבסולוטי להצלת ארצו – פתרון סופי על מנת להשיבה לגדולתה כפי שהייתה בתקופת האימפריה הקמרית במאות ה-9 עד ה-13 לספירה. הפצצות האמריקאים והמשבר הכלכלי סחפו צעירים רבים להצטרף למחתרת שהחזיקה באידיאולוגיה קיצונית. לאחר שארצות הברית הסיגה את חייליה מווייטנאם הסמוכה, הממשלה הקמבודית כשלה מלשקם את המדינה מנזקי מלחמת וייטנאם ומלחמת אזרחים פרצה בקמבודיה. לאחר ארבע שנות מלחמה, בין צבא קמבודיה, שנתמך על ידי ארה"ב, למיליציית הקמר-רוז' הקומוניסטית, הביסו הקומוניסטים בהנהגתו של פול פוט את הצבא.  ב-17 באפריל 1975 כבשו אנשי הקמר רוז' את הבירה פנום פן ונכנסו אליה בצעדת ניצחון.

ההשמדה:

משנכנסו לפנום-פן, הורו אנשי הקמר-רוז' על יותר ממיליון התושבים לעזוב מיד את העיר. מי שסירב לעזוב הוצא להורג ללא משפט. שיירות ענק של אזרחים נהרו דרומה לעבר הכפרים. פול פוט הכריז על "לידתה המחודשת של הציביליזציה". ההיסטוריה, כך הסביר, מתחילה מחדש.  החקלאים, ורק החקלאים, אותם כינה "האנשים הישנים", זכאים היו להקים את החזון האוטופי הקומוניסטי. כוונתו הייתה ליצור מעמד-על של חקלאים. לחברי הבורגנות העירונית לא היה מקום בתכנית.

בדרך להקמת "אוטופיה חקלאית" בודד פול פוט את קמבודיה מהעולם. הוא גירש את הזרים, סגר את השגרירויות, אסר על סיוע כלכלי או הומניטרי ממדינות העולם. אמצעי התקשורת נסגרו כולם, השימוש בשפות זרות נאסר וכמוהו גם השימוש בדואר, בטלפון או בכסף. כל העסקים במדינה נסגרו, הדת הוצאה אל מחוץ לחוק ומערכות החינוך והבריאות הושבתו.

פול פוט גירש את תושבי הערים הגדולות לאזורים הכפריים של המדינה. כ-2 מיליון בני אדם פונו מבתיהם בצעדות ארוכות, וכ-20 אלף בני אדם מתו בדרכים. אלה ששרדו אולצו לעבוד עבודה חקלאית מפרכת ב"שדות ההרג של פול פוט". רבים מהם מתו כתוצאה מתשישות, מחלות ובעיקר מרעב, לאחר שהוקצבה להם מנת מזון זעומה של 90 גרם אורז ליום.

לאחר מכן התפנו אנשי המשטר החדש להרג שיטתי של חיילים לשעבר, מורים, שוטרים ואנשי דת. כל אלה יחד עם בני משפחותיהם נורו למוות או נרצחו במכות גרזן. חשודים בהתנגדות למשטר נורו למוות במקום או נלקחו לכלא בטול-סלנג, שם עונו למוות. אנשי המיעוטים האתניים – וייטנאמים, סינים ומוסלמים – הוצאו להורג. מי שידעו קרוא וכתוב, דיברו שפה זרה, או אפילו הרכיבו משקפיים הוגדרו כאויבי המהפכה. במקרה הטוב הועברו ל"חינוך מחודש" במחנות כפייה. במקרה הרע נשלחו לבורות ההרג. הקמר רוז' האמינו כי לא מספיק לחסל את מעמד הבורגנות, יש לחסל כל זכר לקיומו. כל הבנקים נסגרו והמסחר, כמו גם השימוש במטבע, נאסרו.

בסה"כ כשליש מבני העם הקמבודי חוסלו באופן על ידי שלטון הקמר רוז'. רבים מהם נקברו בקברי אחים שנאלצו לחפור בעצמם לפני מותם. לפי הערכות שונות, בין 1.7 ל-2.5 מיליון איש נהרגו כך.

לאחר הרצח:

ב-25 בדצמבר 1978 פלש צבא וייטנאם לקמבודיה ומוטט את משטר הקמר רוז'. ב-7 בינואר 1979 נפלה פנום-פן ובקמבודיה כוננה ממשלה שהונהגה על ידי מתנגדי המשטר הנאמנים לה. מנהיגי הקמר רוז' חזרו לג'ונגלים והמשיכו לנהל חלק מענייניה הפוליטיים, ובמיוחד בזירה הבינלאומית, משם וזאת בתמיכתה של ארה"ב שהעדיפה אותם על פי "ממשלת הבובות" הנאמנה לווייטנאם.

רק בשנת 1993 הוקם ממשל דמוקרטי לקמבודיה. אז החל תהליך פיוס לאומי, בין אנשי הקמר רוז' לשעבר לקבוצות אחרות באומה הקמבודית, וכן החל תהליך ההכרה בזוועות רצח העם שהתבצע במדינה. מאז טרפדו גורמים רבים בתוך הממשל הקמבודי כל ניסיון להעמיד את הפושעים לדין.  בשנת 1998 פנה ראש ממשלת קמבודיה למזכ"ל האו"ם ודרש ממנו לסייע לארצו להקים בית דין בינלאומי מיוחד בו ישפטו פושעי רצח העם,. בית הדין הבינלאומי החל לפעול רק בשנת 2006, לאחר מסכת קדחתנית של דיונים ומאבק דיפלומטי על אופיו וסמכויותיו. המשפטים למנהיגי הקמר רוז' נתקלים בקשיים רבים, הן בשל גילם של הפושעים שחלקם כבר נפטרו מזקנה והן בשל מחלוקות פוליטיות ושחיתות אשר מקשים על התהליך.

 

*מאמר זה נכתב בעזרתו של החוקר האמריקאי ד"ר בן קיארנן

Comments are closed.