מבצע ההצלה של ניירוז

06/11/19

במהלך חג סוכות נפגשנו, חברים מהוועד למאבק ברצח עם, עם ניירוז (שם בדוי). ניירוז היא צעירה כורדית מרוג'בה שהגיעה לישראל לבקש סיוע. היא ביקשה להישאר בשם בדוי ושלא נסגיר פרטים אישיים עליה. החשש מפני רדיפה וקשיים להתנייד בין מדינות בחיפוש אחר סיוע, גדול מאוד. נפגשנו איתה בשעות הערב המוקדמות בבית קפה במרכז תל אביב, שעה בה הרחובות הומים באנשים היוצאים לבלות. האווירה התל אביבית החגיגית עמדה בניגוד קשה וכואב למציאות ממנה הגיעה ניירוז.

"יכולתם לשתות יין ולבלות ובמקום זה אתם פה מקשיבים לי" אומרת ניירוז בהוקרת תודה מתנצלת. "זה לא מובן מאליו, אבל ידעתי שאם יש מקום שיהיה סימפטי למה שקורה אצלנו זה ישראל". ניירוז היתה בישראל כשבוע וחצי. היא תכננה לחזור לביתה כמה ימים לפני שנפגשנו איתה אבל דחתה את הטיסה: "כל פעם אני מעכבת את הטיסה שלי כי אני רוצה להיפגש עם כמה שיותר נציגים רשמיים של ישראל. אנחנו הכורדים מיעוט כמוכם. אנחנו מופצצים." שאלנו אותה על הפסקת האש שבדיוק נכנסה לתוקף על פי התקשורת וההכרזות של טראמפ וארדואן. מרגע זה התחילה לדבר בשטף: "הם לא שומרים על הפסקת אש. עד אתמול עוד היו יריות והפצצות מהאוויר. החבר הכי טוב של אחי נהרג אתמול במהלך המלחמה. אין הפסקת אש. כשטראמפ אתמול צייץ תודה לגנרלים ולטורקיה, הכל היה שקר. אנחנו מצילים את כל האזור מלהיות ארץ מלחמה ודאע"ש. עכשיו רוסיה בגבול ואומרים לנו "אם לא נתרחק 30 קילומטרים מהגבול ולא נכריז שאנחנו תחת המשטר הסורי אנחנו נתקוף אתכם. רוג'בה מוקפת." אנחנו לא מסכימים. עד שלא נקבל את הזכויות שלנו, אנחנו נילחם, כי אין לנו לאן ללכת. יש כבר 300 אלף פליטים. יש יותר מ-5 מיליון תחת השלטון שלנו (שלטון הכורדים ברוג'בה). ערבים, נוצרים ומוסלמים. אנשים לא מבינים שגם כפרים ערביים, מיעוטים אחרים זקוקים לנו. הם נמצאים תחת איום כמונו. יש לנו יחידות צבא מגוונות. יש לנו יחידות של יזידים, יש לנו יחידות של להט"בים, יש לנו יחידות של נשים. אם המיליציות של הטורקים ייכנסו אלינו הם יהרגו את כולם. גם נוצרים. הם שייכים לזרם הקיצוני של האחים המוסלמים וחלקם גם משתייכים לדאע"ש. 300 אלף הפליטים הם לא רק כורדים, הם גם נוצרים ומיעוטים נוספים בצפון סוריה".

 

כשניירוז מדברת על הזכויות של הכורדים היא מתכוונת לדברים הכי בסיסיים שיש: "אתמול בבוקר התעוררתי לקריאת 'אללה הוא אכבר'. לרגע לא הבנתי איפה אני נמצאת. איך זה יתכן שבתל אביב, במרכז ישראל, אני שומעת קריאת מואזין? אפילו באירופה לא מסכימים שיהיה מואזין ברמקולים. לנו הכורדים אסור לעשות שום דבר שקשור לזהות שלנו.  למדתי לקרוא בכורדית רק בשנות העשרים לחיי. אסור היה ללמד את זה בבית ספר.

ברוג'בה הקימו הכורדים אוטונומיה כורדית מתקדמת מאד מבחינת זכויות ושלטון דמוקרטי. מבין הדברים ניתן להבין עד כמה שונה רוג'בה בנוף המזרח תיכוני: סוריה בדרום מערב, עירק ממזרח, טורקיה מצפון ואיראן מצפון מזרח. שכנוּת  מסוכנת לאוטונומיה בה יש זכויות למיעוטים, נשים, להט"בים ועוד.

" אנחנו כמו הישראלים", אומרת ניירוז בלהט, "אתם יכולים לחיות עם המשטר הסורי? אתם יכולים לחיות עם דאע"ש? ברור שלא. למה? לא רק בגלל שהם רוצים להרוג אתכם. אלא בגלל שהם נוגדים את הערכים שלכם! לעולם לא נוכל לשתף איתם פעולה. אנחנו מאמינים בזכויות נשים. יש לנו את הערכים שלנו. אנחנו לא יכולים לוותר עליהם. לעולם לא ניקח חלק בדיקטטורה או בדיכוי נשים. זה נוגד את התרבות שלנו. לנו יש אחריות על העולם המוסלמי. אלו לא הערכים של האסלאם. תמיד הייתם אחים שלנו והגנתם עלינו לאורך ההיסטוריה".

שאלנו למה היא מצפה מישראל.

ניירוז: "תעזרו עם נושא העזרה ההומניטרית. תעזרו עם יצירת שטח אווירי סגור. זה מאוד מאוד חשוב. אולי תעזרו לדחוף את העולם לשבת ולפתור את הנושא בדרכי שלום. אנחנו לא רוצים שמישהו אחר יגן על המדינה שלנו, אלא אנחנו ובעצמנו אבל צריך שיהיה איסור טיסה מעל השטח שלנו. אין לנו איך להגן על עצמנו מפני זה. יש כרגע 300 אלף פליטים בגלל טורקיה. זה קל לומר "אנחנו לא יכולים לעשות כלום"… באירופה הם סתמו את האוזניים, לא רצו לשמוע מה קורה לנו. רק פה אנשים באמת רוצים לשמוע ולעזור.

אני שמחה. בשבילי המפגש אתכם אומר שרוג'בה תישאר, כי אני מאמינה שלאנשים יש יותר כוח מלממשלות. כי אתם תספרו את הסיפור שלנו לאנשים. וזה אומר מבחינתנו הרבה. יש לכם בית בטוח, חוף ים לידכם… הייתי בנורבגיה והם היו סגורים. הם חושבים שהם עכשיו בטוחים. מאז שהכורדים שחררו את השטח מדאע"ש לא הייתה מתקפת טרור אחת באירופה. אנחנו ניצחנו את דאע"ש. אנחנו ניצחנו את האחים המוסלמים. וזה השפיע על כל אירופה. וככה העולם מתייחס אלינו? אני יכולה להבטיח לכם שתוך שבועיים מהיום שניעלם יהיו פיגועים באירופה. אתם תראו…"

בעקבות מפגשים אלו ניירוז קישרה אותנו עם כורדים שנמצאים בחזית הלחימה בצפון מזרח סוריה ובערים שקולטות את העקורים במהלך המתקפה. הם שולחים לנו דוחות מצב עם נתונים על הרוגים, פצועים, עקורים ומצב התשתיות בערים ובמחנות שקולטים עקורים ופליטים אלו. הנתונים קשים מאד. התמונות מחרידות.

כרגע נראה כי המצב מעט רגוע יותר מבחינת לחימה. בימים האחרונים הצליח ה-SDF (הכוח הסור הדמוקרטי) להחזיר לשליטתו כ-20 כפרים עליהם השתלטו הכוחות הטורקיים. הצבא הסורי נפרש לאורך הגבול ומסייר עם הצבא הטורקי לאורך רוב הגבול, אך התקיפות עדיין לא הסתיימו וטורקיה מנסה להרחיב את שליטתה בעיקר באזור תל טאמר, ראס על עין ותל אבייד. נמשכת הפרת הפסקת האש ותקיפה של יעדים אזרחיים: תקיפת אמבולנסים וצוותים רפואיים ופגיעה בבית החולים בראס אל עין.

לסיכום: הלחימה לא נפסקה! ישנם עקורים רבים שהגיעו למרכזי הערים הכורדיות, כאשר חסרה תשתית לסיוע הומניטרי מספק לכולם. קיים חשש אמיתי להתפרצות של מחלות ומגיפות עקב חוסר בתשתיות לתמיכה במספר כה רב של אנשים חסרי בית, והחורף הקר של סוריה מתקרב.

אנו נמשיך לעקוב אחר הנעשה ברוג'בה ונאסוף את הדיווחים והנתונים שישלחו אלינו משם. נמשיך לעדכן בהתאם להתרחשויות.