רצח העם במיאנמר – דו"ח מצב

07/12/18
  1. מבוא
  2. רקע היסטורי ופוליטי של מיאנמר
  3. הרדיפות אחר המיעוט הרוהינגי החל מ-2012
  4. טיהור אתני שהתרחש מאוגוסט 2017 עד מאי 2018
  5. יחס העולם לרצח בני הרוהינגה
  6. יחסה של ישראל
  7. מדוע מדובר ברצח עם?

מבוא

מדינת מיאנמר (המוכרת גם כ'בורמה') נמצאת בתהליכים מקבילים וסותרים בעיצוב זהותה הלאומית. מצד אחד ישנם מאבקים והצלחות ליצירת שלטון דמוקרטי ונבחר יותר ומצד שני ישנן מגמות מדאיגות של שנאה והסתה כלפי מיעוטים הקיימים בתוך המדינה. מטרת דו"ח זה היא לשפוך אור על הנעשה במדינה ביחס למיעוט המכנה את עצמו בני הרוהינגה. מאז שנת 2012 הוועד למאבק ברצח עם עוקב אחר הרדיפות של בני הרוהינגה במיאנמר במטרה להתריע באם המצב מתפתח לקראת ביצוע רצח עם. בחודש אוגוסט 2017 קיבלנו ידיעות על משבר גדול המתרחש במדינה. מתוך כך, עקבנו אחר הנעשה ואספנו מידע מרשתות חברתיות, אתרי חדשות ודו"חות שונים. מניתוח הנתונים והמגמות הגענו למסקנה כי אכן התבצע רצח עם כלפי הרוהינגים במיאנמר ואף התרענו על כך באמצעות הכלים העומדים לרשותנו. במקביל להבנת המתרחש במדינה, אספנו גם מידע על עמדות ופעולות המדינות והגופים החזקים בעולם, אשר בפועל לא פעלו למען עצירת רצח העם. רק בסוף אוגוסט 2018, לאחר הפסקת המערכה כנגד הרוהינגים והפיכת כ-70% מקרב קבוצה זו לפליטים, הכריז האו"ם כי אכן התקיים ניסיון לרצח עם.

רקע היסטורי ופוליטי של מיאנמר

בורמה הוקמה במאה ה-9 ע"י קבוצה שנקראת ה"בורמן". במהלך השנים נכבשה בורמה מספר פעמים עד אשר נכבשה לחלוטין במאה ה-19 ע"י הבריטים והפכה לקולוניה בריטית. ב-1948 קיבלה עצמאות ומאז היא שרויה במלחמת אזרחים באזורים שונים במדינה. בשנות ה-60 של המאה ה-20 התבצעה הפיכה צבאית והוקמה החונטה הצבאית אשר שלטה בבורמה בדיקטטורה אכזרית. בורמה הייתה מדינה מבודדת במהלך רוב שנות הדיקטטורה. בשנת 1988 התקיימו מחאות ענק שבמהלכן נרצחו לפי הערכות כ- 10,000 בורמזים ובסופן עלתה כת צבאית חדשה לשלטון, אשר חיזקה את אחיזתה במדינה ושינתה את שמה למיאנמר. במהלך הפגנות אלו נעצרה גם מנהיגה בולטת בשם אונג סאן סו צ'י (Aung San Suu Kyi), שעליה עוד נרחיב בהמשך.

במשך כל שנות שלטונה של החונטה, פועלים כוחות הביטחון אשר בשליטתה במדיניות של דיכוי כלפי המיעוטים השונים החיים בשטח המדינה. מדיניות זו באה לידי ביטוי באפליה חברתית וממסדית, אשר, במקרי קיצון, אף מתבטאת בכניסה לכפרים, בזיזתם, שריפת הכפרים עד היסוד, הברחת תושבי הכפר ורציחתם, מעשי אונס מאורגנים ולעיתים אף מיקוש חורבות הכפרים על מנת למנוע את חזרת התושבים. באופן זה רדפו הבורמזים קבוצות מיעוט שונות: קארן, קצ'ין, שאן, רוהינגה ומיעוטים קטנים נוספים. לא פעם הואשמה מיאנמר בטיהורים אתניים של מיעוטים אלו. תגובת העולם במשך שנים הייתה חרם כלכלי ובטחוני של רוב המעצמות, למעט סין.

בשנת 2011 החל תהליך ראשוני ליצירת מרחב דמוקרטי במינאמר והחונטה שחררה אסירים פוליטיים, ביניהם את סו צ'י, שזכתה בפרס נובל לשלום. בנובמבר 2015 התקיימו בחירות היסטוריות שבהן מפלגת NDL (the national league democracy), בראשות סו צ'י, זכתה במרבית המושבים לבית התחתון ולבית העליון של הפרלמנט. מהלך זה יצר רושם על מדינות המערב כי מתרקמת סביבה ליצירת דמוקרטיה במיאנמר. מתוך כך, הופסק החרם הכלכלי של ארה"ב על מיאנמר על ידי ממשל אובמה בשנת 2016.

כיום, על אף התהליכים הראשוניים ליצירת מרחב דמוקרטי, אין לאזרחים שליטה אפקטיבית על המדינה. לחונטה יש מקומות משוריינים בפרלמנט המבטיחים לה זכות וטו למניעת רפורמות ולראש החונטה יש סמכות למנות את שרי הפנים, הביטחון והגבולות. מלבד זאת כוחות הביטחון נותרו בידיה של החונטה.

החונטה ממשיכה לבזוז את המדינה ומחצביה ומשתמשת בטענה של 'שמירה על ביטחון המדינה'. חברות, לכאורה פרטיות, שהוקמו כחלק מהרפורמות הן בבעלות אנשי צבא או קשורות לצבא. מלבד זאת קיימת מדיניות לפיה כוחות הביטחון הפרוסים ברחבי המדינה אמורים לכלכל את עצמם. המשמעות היא כי יש להם רישיון לבזוז אוכל, מחסנים, רכוש, להשתמש באדמות חקלאיות פרטיות ובעבודת כפייה. באזורים רבים של המדינה קהילות שלמות פונו באלימות על מנת לאפשר את בזיזת המחצבים באזור. נקודת הקונפליקט המרכזית של החונטה הצבאית מתקיימת בחבל הארץ "ראקין", אשר משמש כביתו של מיעוט מוסלמי הנקרא "רוהינגה". מאז ומעולם מיעוט זה היה מושא לשנאה ואפליה, הן בשל מוצאו האתני השונה והן בשל דתו. יש השערות שונות למוצאם של בני הרוהינגה (עניין הנמצא בלב "צידוק" המאבקים משני הצדדים), יש הטוענים שתמיד חיו בראקין ויש הטוענים שהם חרשי ברזל, שיושבו באזור ע"י האימפריה הבריטית. בשנים האחרונות חלה הידרדרות ביחסם של השלטונות לבני הרוהינגה והוחלט לשלול את אזרחותם. בשנת 2016 החלו מבצעים צבאיים נקודתיים של צבא החונטה כנגד בני הרוהינגה. המבצעים הצבאיים פעלו בשיטת "אדמה חרוכה" – חיילי צבא מיאנמר בזזו, רצחו, שרפו ואף הטמינו מוקשים בשטח הכפרים, וכל זאת כדי לסלק את בני הרוהינגה משטח המדינה.

בחודש אוגוסט 2017 החל מבצע צבאי נרחב של טיהור אתני כנגד כל בני הרוהינגה. העילה הרשמית הייתה כי מדובר ב"תגובה" לתקיפת עמדה של משמר הגבול המיאנמרי על ידי מיליציה רוהינגית וכנגד תקיפה שביצעה מיליציה רוהינגית כנגד כפרים בודהיסטים, שבמהלכה נרצחו 99 בני אדם.[i]

 

הרדיפות אחר מיעוט הרוהינגה החל מ-2012

החל מ-2012, בנוסף לחוקים האנטי רוהינגים ושלילת האזרחות, התרחשו אירועי אלימות רבים כלפי הרוהינגים, שהובילו אותם לברוח אל מחנות עקורים במיאנמר ומחנות פליטים בבנגלדש.

שנת 2012 הייתה השנה שבה הגזענות כלפי הרוהינגה הגיעה לשיאים חדשים וחצתה גבולות, שהדליקו אורות אדומים עבור חוקרים וארגונים שונים. בסוף 2012 הגישה ועדת הבחירות של מיאנמר אזהרה למפלגת RNDP בעבור הסתה כנגד הרוהינגה, שכללה תיאורים אלימים כנגד מוסלמים והשוואתם לחיות.

להלן שלושה אירועי אלימות משמעותיים המהווים דוגמה למקרים רבים נוספים:

  • יוני 2012 – ב-27.5.2012 נשדדה, נרצחה, ויש המשערים שגם נאנסה, אישה בורמזית. הנאשמים היו שלושה רוהינגים שנאסרו. פעילים בורמזים הפיצו את המקרה ובעקבות כך ב-3 ביוני נרצחו עשרה נוסעי אוטובוס רוהינגים ע"י המון בורמזי. כוחות הביטחון ראו את המתרחש ולא עצרו את הבורמזים. במהלך השבוע היו מהומות אלימות הן בקרב בורמזים והן בקרב רוהינגים. המהומות המשיכו ללא התערבות מצד השלטונות. ב-10 ביוני הכריז הנשיא דאז, טנין סאין, על כניסת כוחות הביטחון למחוז ראקין. כוחות הצבא נכנסו למחוז ראקין וגירשו כ-100,000 רוהינגים ובורמזים למחנות עקורים. לאחר מכן הם מיקדו את המדיניות השלילית כלפי הרוהינגים. מדיניות זו כללה מעצרים, חטיפות, אונס, מניעת התכנסות והברחה. בסופו של דבר 80,000 פליטים רוהינגים ברחו למדינה השכנה, בנגלדש. הדיווחים על התקיפות הוסתרו וצונזרו. ידוע לנו כי המספרים הרשמיים נמוכים בהרבה מהמציאות, אך באופן רשמי ומוכח בשנת 2012 האלימות הותירה 192 הרוגים, 265 פצועים ו-8,614 בתים הרוסים.[ii]

 

ב.  אוקטובר 2012 – התחוללה אלימות עזה מצד אזרחים בורמזים כלפי רוהינגים בין ה-25-21 באוקטובר בחסות השלטון. האירועים כללו בין היתר פתיחה באש במקרים של בריחה והוראות על אי מתן טיפול רפואי לנפגעים רוהינגים. אירועי האלימות התרחשו בכל מחוז ראקין. מאירועי אלימות אלו ברחו כ-35,000 פליטים.

ג. אוקטובר 2016 – מה-9 באוקטובר עד ה-20 באוקטובר, בעקבות התקפה של מורדים רוהינגים כנגד חיילים של משמר הגבול, יצא הצבא הבורמזי למבצע, שבו נשרפו מספר כפרים, 420 איש נעצרו,  428 איש נהרגו ו-192 נשים נאנסו.

חשוב לציין כי בין השנים 2016-2012 הוברחו הרוהינגים אל מחנות עקורים ולא הורשו לחזור לכפריהם. כ-140,000 עקורים שהו במחנות אלו עד 2015.

טיהור אתני שהתרחש מאוגוסט 2017 עד מאי 2018

ב-25.7.2017 תקפו מורדים רוהינגים 30 עמדות של המשטרה. כתוצאה מהתקיפה נהרגו 12 אנשים מכוחות הביטחון של מינאנמר ומעל ל-70 מורדים רוהינגים. מעדויות שנחשפו בחודש פברואר 2018, מיליציה רוהינגית תקפה כפר בורמזי והרגה 99 אזרחים. בתגובה לכך צבא מיאנמר החל ליישם את דוקטרינת "אדמה חרוכה" כלפי הרוהינגים באופן הקיצוני ביותר שהתרחש עד כה: שריפת כפרים, חטיפה, מאסרים המוניים ומעשי אונס שיטתיים כלפי נשים. מלבד שריפת הכפרים הצבא גם הניח מוקשים סביב חלק מהכפרים. מיאנמר לא הותירה כניסה של ארגוני סיוע או תקשורת לאזור. [iii]

נכון ל- 3.6.2018–  נהרגו למעלה מ-6,700 בני אדם ישירות ע"י הצבא וקרוב ל-687,000 פליטים ברחו מבתיהם. אין מספר מדויק של אנשים שנהרגו/טבעו בדרכם למקום מפלט. הפליטים ברחו לבנגלדש (כשלעצמה מדינה ענייה) שבה שוהים פליטים רוהינגים משבע השנים האחרונות במחנות פליטים. עם הצטרפותם של הפליטים החדשים, ההערכה היא שכ-994,500 פליטים שוהים במחנות ובסביבתם. הפליטים שוהים באחד משלושת המקומות הבאים:[iv]

 

א. מחנה קוטופאלונג – במחנה זה ישנם 13,933 פליטים. כ-604,104 פליטים נוספים התיישבו בסביבתו משום שהמחנה עצמו לא מסוגל לקלוט עוד פליטים. מחנה נוסף הוא נאיאפארה, שבו נמצאים כיום כ-19,353 פליטים.

ב. מחוז "קוקס בזאר" – במחוז קיימים מספר מחנות פליטים אשר מופעלים ע"י ארגוני סיוע ממדינות שונות. מוערך כי כיום נמצאים במחנות אלו כ-229,000 פליטים.

ג. קהילות מארחות – מוערך כי כ-117,000 פליטים נמצאים בקהילות וכפרים בנגלדשים שונים.

 

ארגוני הסיוע הפועלים בבנגלדש אינם מסוגלים, מבחינת תשתיות, לקלוט את כמות הפליטים האדירה בזמן כה קצר. כתוצאה מכך, סביב המחנות מתקבצים מרבית הפליטים והם אינם נכללים כחלק מהמחנה. בתוך המחנות סובלים הפליטים מתנאי מחייה ירודים הבאים לידי ביטוי במספר אופנים:

  1. מחסור באמצעי סניטציה
  2. מחסור במים
  3. מחסור במכשור רפואי

המחסור בסניטציה, רפואה ומים נקיים מביא להתפרצויות של מגיפות זיהומיות  –בראשן שלשול חמור, שבמקרים רבים מוביל למוות. בעיה חמורה נוספת היא דרכי הגעה משובשות למחנות שלא מאפשרות כניסה ויציאה של ציוד למחנה.

יחס העולם לרצח בני הרוהינגה

האו"ם:

האו"ם הגדיר בתחילת המערכה הצבאית את המעשים המתבצעים במיאנמר כ"טיהור אתני". פעמיים ניסו להעלות לדיון את הנושא אך פעמיים הוטל על כך וטו, פעם אחת ע"י רוסיה ופעם שנייה ע"י סין. בתחילת אוקטובר 2017 פרסם ארגון המזון העולמי דו"ח קשה על מצב הרוהינגים בחבל ראקין. לבקשת הממשלה המיאנמרית, הדו"ח נגנז[v] ונאסר לפרסום. בתחילת דצמבר 2017 ראש אגף זכויות אדם באו"ם הודיעה כי יש חשד סביר לביצוע מעשים של רצח עם כנגד הרוהינגים.[vi]

הוותיקן:

האפיפיור ביקר במיאנמר בסוף חודש נובמבר 2017. לכל אורך הביקור לא צוין רצח העם המתרחש במדינה ולא הוזכרו המילים רוהינגה או חבל ראקין. ההתייחסות הרשמית הראשונה של האפיפיור לעניין הייתה כאשר היה במטוס הפרטי שלו בדרך לבנגלדש, ואז אמר שהוא לא התחמק מלשוחח על הנושא, רק לא רצה לעשות פרובוקציה.[vii] במהלך פגישה עם פליטים רוהינגים בעיר דהקה שבבנגלדש התייחס האפיפיור לרצח העם המתרחש וביקש סליחה מהפליטים על "הסבל שהם עוברים עקב אדישותו של העולם" ונשבע "לא להסיט את המבט". הוא ביקש את סליחת הרוהינגים "בשם כל מי שרדף אתכם ופגע בכם".[viii]

ארה"ב:

באמצע חודש נובמבר 2017 התייחסה ארה"ב לראשונה לנושא בהצהרה של מזכיר המדינה האמריקאי שטען כי במיאנמר מתבצע טיהור אתני. ההתייחסות הבאה הייתה ב-16.12.2017 – מזכיר המדינה, רקס טילרסון, אמר כי צריך להאשים ולהחרים לפחות אדם אחד בנעשה במיאנמר.[ix] מספר ימים לאחר מכן, נעצרו שני כתבים של סוכנות הידיעות רויטרס. טילרסון הגיב גם לנושא זה ופרסם הודעת גינוי ודרישה מיידית לשחרור הכתבים.[x] זאת במקביל לקיום תרגיל צבאי של ארה"ב עם תאילנד, שראשי צבא מיאנמר[xi] הוזמנו לצפות בו.

ב-21.12.2017 הטילה ארה"ב סנקציות אישיות על אחד הגנרלים, שלטענתה היה אחראי על המתבצע בחבל ראקין, ושמו מאונג מאונג סואה.[xii] ב-28.05.2018 יצאה ארה"ב בביקורת גלויה על סין על כך שהיא מונעת דיון על מיאנמר באו"ם.[xiii]

סין:

בסוף נובמבר 2017 ביקרה סאן סו צ'י כשרת החוץ של מיאנמאר בסין. ב-21.12.2017 יצאה סין בהכרזה למדינות העולם להתערב פחות, כי לטענתה, הן גורמות ליותר נזק מתועלת.[xiv]

רוסיה:

רוסיה הטילה וטו על הדיון באו"ם בנושא מיאנמר. כמו כן, דווח על ביקור של חיל הים הרוסי באחד הנמלים של מיאנמר.[xv]

 בנגלדש:  

בנגלדש היא המקום המרכזי שאליו הפליטים בורחים. עוד לפני המערכה הנוכחית ברחו כ-300 אלף רוהינגים לבנגלדש וחיו שם במחנות פליטים. באמצע נובמבר 2017 התרקמה תוכנית בין בנגלדש למיאנמר על הסכם החזרה של הרוהינגים למיאנמר.[xvi]  כמו כן, ישנה התייחסות רשמית של ראשת ממשלת בנגלדש, הסינה ואזד, בתקשורת לנעשה במיאנמר ששם היא אומרת שהאלימות כלפי הרוהינגה במיאנמר היא בלתי מתקבלת.[xvii] בחודש מאי 2018 ביקשה ראשת ממשלת בנגלדש מהודו להפעיל לחץ על מיאנמר לקידום מהלך החזרת הפליטים.[xviii]

 בית הדין הבינלאומי (ICC):

באפריל 2017 הגישה התובעת, פאטו באנסודה (Fatou Bensouda), תביעה לבית הדין הבינלאומי המבקשת להכריע בשאלת הסמכות השיפוטית על מעשה ההגליה של בני הרוהינגה ממיאנמר לבנגלדש. הטענה העומדת מאחורי בקשה זו היא שאומנם מיאנמר לא חברה בבית הדין הבינלאומי (כלומר לא תחת סמכותו השיפוטית) אך בנגלדש כן. ומכיוון שמעשה ההגליה הוא לבנגלדש יש לבית הדין הבינלאומי סמכות לשפוט את ממשלת מיאנמר. ממשלת מיאנמר דחתה טענה זו באומרה כי זוהי פגיעה בריבונות של המדינה וכי אין לבית הדין הבינלאומי סמכות לשפוט אותה. מלבד זאת, באותו הזמן החלו להתגבש תוכניות חזרה של הרוהינגים למיאנמר. בית הדין החליט לשקול את הבקשה.

ביוני 2018 נשלחו עדויות של פליטים רוהינגים, בדגש על פשעים מבוססי מגדר (אך גם של הרג המוני וקברי אחים), ע"י ארגוני סיוע בנגלדשים לבית הדין הבינלאומי. שופטי בית הדין דנו מאחורי דלתיים סגורות בעדויות. נכון לכתיבת דו"ח זה שאלת הסמכות השיפוטית טרם נענתה.

יחסה של ישראל

נכון למועד פרסום מסמך זה, לא יצאה הודעת גינוי של מדינת ישראל בנוגע לפשעים שהתרחשו כנגד בני הרוהינגה. יתרה מכך, ישראל נמצאת שנים רבות בקשר עם מינאמר ומוכרת לה שירותים ביטחוניים רבים, בסמיכות לאירועים כנגד בני הרוהינגה לאורך השנים:

  • ב- 8.11.2015 בזמן שהקהילה הבינלאומית חששה מהבחירות המתקרבות, אירחה מדינת ישראל בחשאי את ראשי החונטה שהגיעו לסיור[xix] בתעשיות הביטחון הישראליות. בסיור נפגשו ראשי החונטה עם נשיא המדינה, הרמטכ"ל וראשי מערכת הביטחון ואף ביקרו בבסיסי חיל הים והאוויר. על אף שמשרד הביטחון ניסה להסתיר את הביקור ולא דיווח עליו לתקשורת, ראש החונטה, מינג און הינג, פרסם מיוזמתו בעמוד הפייסבוק האישי שלו תמונות מהביקור וחשף כי דיבר עם נציגי ישראל על רכישת ציוד צבאי ואימונים, וכן רכש ספינות קרב מדגם Super Drove MK
  • ב-27.6.2016, יום לפני פרסום דו"ח האו"ם הקובע כי ייתכן שפשעי החונטה עולים לכדי פשעים נגד האנושות, ביקר ראש סיב"ט (אגף הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון), תא"ל מישל בן ברוך, במיאנמר ונפגש עם ראש החונטה. גם הפעם פורסם הדבר בעמוד הפייסבוק של ראש החונטה.
  • בעקבות פרסום המידע לפיו מדינת ישראל מוכרת נשק וידע צבאי למשטר החונטה במיאנמר, הוגשה עתירה של פעילים חברתיים וארגונים ישראלים לבג"צ בדרישה להפסיק את הקשר ישראל-מיאנמר בנושא הצבאי. בג"צ קיבל החלטה בנושא, אך הוטל צו איסור פרסום על הפסיקה.[xx]
  • התייחסות רשמית ראשונה של בכיר ישראלי, בדבר פסק הדין של בג"צ, הייתה של סגן קונסול ישראל בניו יורק, אמיר שגיא, במפגש עם רבנים בארה"ב מארגון "תרועה" ב-7.11.2017. במפגש אישר שגיא את הקשר הביטחוני של מדינת ישראל למיאנמר אך שלל את הקשר של ישראל למעשים של ממשלת מיאנמר.[xxi]
  • ב-30.11.2017 התקיים ריאיון בתוכנית גל"צ עם שגריר מיאנמר בישראל. במהלך הריאיון הוא אמר שהיה עד לפחות לעסקת נשק אחת שהתבצעה בין המדינות, מאז כניסתו לתפקיד. לאחר מכן, חזר בו מדבריו מכיוון שננזף ע"י משרד החוץ הישראלי.
  • ב-28.05.2018 נחתם הסכם חינוך עם מיאנמר – ע"פ ההסכם ישראל תפתח תוכנית לימוד בנושא זיכרון השואה ביחד עם מיאנמר.[xxii]
  • לאחרונה פורסם מידע על הפסקת מכירת נשק למיאנמר לעת הזו. כלומר, אכן התקיימה מכירת נשק למיאנמר.[xxiii]

מדוע מדובר ברצח עם?

רצח עם הוא תהליך חברתי הכולל בתוכו אלמנטים שונים: מערכת שלטונית, צבירת אמצעים להשמדה, חקיקת חוקים ומגמות חברתיות ולא אירוע מתפרץ חד-פעמי. על כן, על מנת לקבוע האם האסון שפקד את הרוהינגים הוא רצח עם, יש לבחון את החברה הבורמזית לפני נקודת המפנה, וכמובן את תוצאות המהלך. לאחר בחינה שכזו הגענו למסקנה כי אכן התרחש רצח עם במיאנמר כנגד הרוהינגה. להלן הסיבות למסקנתנו:

 

  1. טיהור אתני – כיום כמעט ולא חיים רוהינגים בחבל ראקין. אין בתים רוהיגנים, אין מבני דת של הרוהינגה, אין חקלאות רוהינגית והשפה הרוהינגית לא נשמעת. שריפת הכפרים של הרוהינגה בחבל ראקין הייתה שיטתית ויסודית. הכפרים נשרפו עד היסוד, וחלקם מוקשו על פי תוכנית שהובילה בסופו של דבר להברחת רובם המוחץ של בני הרוהינגה מכפריהם בחבל ראקין.
  2. אונס ככלי שיטתי אונס נשים במלחמה מהווה כלי לרצח עם כתוצאה ממספר סיבות:
    • א. נשים אנוסות בחברות דתיות הן "אסורות" ולכן לא תוכלנה להינשא ולהוליד צאצאים לעם הנרצח – הדבר פוגע בהמשכיות קיומה של הקבוצה.
    • ב. לידה של צאצאים שהם אינם מוסלמים (באסלאם הדת נקבעת על פי האב) ושאינם בני העם הנרצח, אלא צאצאים מעורבים.
    • ג. שבירת רוחו ופגיעה ב"כבוד" העם הנרצח. שליטה ואדוניות רוחנית של הרוצחים על קורבנותיהם.

 

המערכה בראקין התאפיינה באונס שיטתי של הנשים הרוהינגיות על ידי חיילי צבא מיאנמר בהיקפים רחבים מאוד. צבא מיאנמר נכלל ברשימה של האו"ם בנוגע לשימוש בפשעים מיניים בזמן מלחמה. משמעות החלטה זו היא הכרה כי מעשי האונס הרבים של צבא מיאנמר הם לא עניין אקראי וכי זוהי שיטה מכוונת לפירוק החברה הרוהינגית. סיפור תקיפת הכפר מאנג נו (Maung Nu) ממחיש את שיטת הפעולה של צבא מיאנמר הכוללת הפרדה בין גברים לנשים, התעללות פיזית בגברים, אונס הנשים ושריפת הכפר. התקיפה התרחשה לאורך כל היום. בסופה היו 80 הרוגים ו-200 נעדרים (אין נתון על מספר תושבי הכפר לפני התקיפה). אופן פעולה זה אינו "יעיל": כלומר הוא נמשך שעות ארוכות אך המטרה שלו אינה רק השמדה פיזית אלא גם שבירת רוחם של הרוהינגים.

בדו"ח המחקר של האו"ם נכתב כי מקרי אונס שיטתי ואונס קבוצתי נערכו לפחות בעשרה כפרים על ידי חיילי צבא מיאנמר. נשים נעצרו ונאנסו פעמים רבות בתחנת המעצר, אישה שהייתה קורבן לאונס צוטטה באומרה: "היה לי מזל שנאנסתי רק על ידי שלושה גברים".[xxiv]

  1. הרס מכוון של מבני תרבות ובתי תפילה התנכלות והריסה של מבנים סמליים לדת או למוצא האתני של הקורבנות אינן מסייעות לצרכים צבאיים, אלא יש בהן משום הרס ומחיקת התרבות של העם הנרצח. במקרה של הרוהינגה, בכפרים ובמרכזי ההתיישבות ברקאין נהרסו מבני תרבות ודת רבים באופן שיטתי.
  2. הכשר מוסרי ודתי לרדיפה ורצח הרוהינגה – הימין הקיצוני בחברה הבורמזית מתייחס לרוהינגים כפולשים ומכנה אותם "בנגלים". ע"פ גורמי דת מקובלים (במיאנמר שהפילוח הדתי בה עומד על 89% בודהיסטים ו2.3% מוסלמים) בני הרוהינגה מהווים איום על המשך הבודהיזם. בעדות אחת נאמר כי החיילים הפסיקו את הלחימה והנזירים שהיו איתם קראו להם להמשיך מכיוון ש"להרוג רוהינגים זו מצווה". ארגון בולט בהסתה כנגד הרוהינגה בראקין נקרא "מפלגת הלאומיות והפיתוח של ראקין". אנשי הארגון הפיצו בין היתר כרוזים גזעניים כנגד הרוהינגה ודת האיסלאם, יזמו חרם על עסקים רוהינגים וארגנו עצרות. בשנת 2012 ציטט בכיר במפלגה את אדולף היטלר באומרו כי: "על מנת לשמור על טוהר הגזע נדרש לפעמים לעשות מעשים לא אנושיים".

באוגוסט 2005 יצא לאור הספר "וירוסים מדבקים – המוסלמים הלא חוקיים בראקין" מאת ההיסטוריון דוקטור איי קאן.[xxv]

טואה פארקה (Thaw Parka) נזיר בכיר המקורב לשלטון שהתראיין לרשת CNN הצהיר דברים ברוח זו וחיזק את מעשי הצבא. כמו כן פארקה קידם חוקים כנגד נישואים מעורבים. סאן סו צ'י, שהצטיירה כמובילת המאבק לחופש ודמוקרטיה במדינה, הכחישה את מעשי הצבא וכראשת המדינה, למעשה, נתנה יד לביצוע רצח העם.

גורמים המהווים את המצפן המוסרי של החברה, אנשי הדת והאקטיביסטים שנלחמו במשך שנים להקמתה של דמוקרטיה במיאנמר, לא מגנים את המעשים הנעשים כנגד הרוהינגים ואף מצדיקים אותם. נקיטת עמדה זו מהווה לגיטימציה להמשך המעשים.

  1. תהליך איטי ועקבי של שלילת זכויות באופן חוקתי – ב-1982 נחקקו חוקים כנגד הרוהינגה שמנו בין היתר: שלילת אזרחות, הגבלת תנועה ואיסור התקהלות במקום ציבורי. כמו כן, מזה עשרות שנים מופלים בני הרוהינגה משירותי המדינה.

 

[i] http://www.bbc.com/news/world-asia-44206372?intlink_from_url=http://www.bbc.com/news/topics/c302m85q5vzt/myanmar&link_location=live-reporting-story

[ii] https://www.ohchr.org/Documents/HRBodies/HRCouncil/FFM-Myanmar/A_HRC_39_64.pdf

[iii] https://www.nytimes.com/2017/09/06/world/americas/bangladesh-rohingya-land-mines.html

[iv] http://www.bbc.com/news/world-asia-41566561

[v] WFP https://www.haaretz.co.il/news/world/asia/.premium-1.4516155

[vi] http://www.bbc.com/news/world-asia-42335018

[vii] https://www.nytimes.com/2017/12/02/world/asia/pope-francis-myanmar-rohingya.html

[viii] https://www.nytimes.com/2017/12/02/world/asia/pope-francis-myanmar-rohingya.html

[ix] http://www.nydailynews.com/newswires/news/national/sanction-1-person-myanmar-violence-article-1.3701439

[x] http://ewn.co.za/2017/12/16/myanmar-faces-mounting-calls-for-release-of-reuters-journalists

[xi] https://thewire.in/207796/accused-of-crackdown-myanmar-invited-to-us-thailand-military-exercise/

[xii] http://www.bbc.com/news/world-asia-42447510

[xiii] https://www.reuters.com/article/us-myanmar-rohingya-un/us-criticizes-china-for-shielding-myanmar-from-un-action-idUSKCN1IG00E

[xiv] https://www.seattletimes.com/nation-world/china-urges-others-to-avoid-complicating-myanmar-dispute/

[xv] https://thediplomat.com/2017/12/warship-visit-puts-russia-myanmar-military-ties-into-focus/

[xvi] https://www.reuters.com/article/us-myanmar-rohingya/myanmar-hopes-for-deal-with-bangladesh-on-rohingya-refugees-suu-kyi-idUSKBN1DL0CO

[xvii] http://www.france24.com/en/20171215-interview-sheikh-hasina-pm-bangladesh-rohingya-crisis-burma-guarantees-repatriation

[xviii] http://indianexpress.com/article/india/bangladesh-pm-shiekh-hasina-seeks-indias-help-in-urging-myanmar-to-take-rohingya-muslim-refugees-back-5190874/

[xix] https://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2732587

[xx] http://www.davar1.co.il/88095/

[xxi] https://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.4585012

[xxii] https://twitter.com/TzipiHotovely/status/1001105146070302720

[xxiii] https://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.4532558

[xxiv] עמוד 8 פסקה 34 דוח משלחת האו"ם

[xxv] http://www.burmalibrary.org/docs21/Aye-Chan-2015-08-Influx_Viruses-The_Illegal_Muslims_in_Arakan-en-red.pdf