דרום סוריה – תמונת מצב

18/07/18

בשבועיים האחרונים תוקפים חילות האוויר של סוריה ורוסיה כפרים וערים בטסיל וקוניטרה ללא רחמים ותמונות זוועה של ילדים מתים שוב עולות מהשטח. הדבר מוביל בימים אלו לבריחה של עשרות אלפים מבתיהם, חלק גדול מאותם עקורים יגיעו לגבול ישראל ויצטרפו לאלפי העקורים שכבר נמצאים שם.

מלחמת האזרחים בסוריה נמשכת כבר למעלה משבע שנים. ההתקוממות, שהחלה כתנועת מחאה לא אלימה התחילה מאזור דארה, ממש על גבול ישראל- ירדן- סוריה. הכוחות המתקוממים בשלב מסוים התחמשו והפכו לארגוני מורדים שונים תחת הכותרת "צבא סוריה החופשית". החֶברה שהם ראו לנגד עיניהם הייתה חופשית יותר, חילונית יותר ודמוקרטית יותר. אך לא רק כוחות אלו התקוממו. כמו במדינות אחרות "באביב הערבי" הצטרפו למלחמה במשטר גם ארגונים אסלאמיים קיצוניים, חלקם נתמכים על ידי מעצמות כמו איראן וחלקן עצמאיות. הידוע מכולם הוא דאע"ש. דאע"ש לא הייתה התנועה האסלמית קיצונית היחידה שלקחה חלק בלחימה ובעצם עד היום ישנם ארגונים דומים שנלחמים בסוריה ו'מנצלים' את המצב השברירי הנוצר לטובת אינטרסים אחרים. בנוסף אליהם, מעורבים מורדים מצבא סוריה החופשית וקבוצות נוספות על בסיס אתני כמו הכורדים בצפון שנלחמים על אוטונומיה לעצמם.
לאחר שדאע"ש פסקו מלהוות איום מדיני משמעותי, עבר אסד, בעזרת רוסיה, להכניע את כיסי ההתנגדות הנותרים בסוריה. הם עברו אזור אזור, וכבשו מחדש את הערים והשכונות שהיו תחת שליטת המורדים. השיטה בה פעלו הייתה "אדמה חרוכה", פרקטיקה ידועה מדרפור למשל. כלומר בשביל להילחם במורדים בתוך אוכלוסייה אזרחית, פשוט משמידים כל דבר בדרך. כך למשל ממחנה הפליטים הפלסטיני אל-ירמוך שהיה בשליטת דאע"ש לא נותרו כמעט בניינים עומדים וכן המוני אזרחים חפים מפשע נהרגו.המחוזות הצמודים לגבול ישראל היו מוגנים על ידיה. כתוצאה מכך, לא נכנסו אליהם כוחות צבאיים סוריים או רוסים. המטרה המרכזית של הגנה זו הייתה למנוע כניסתם של איראנים או חיזבאללה לרדיוס של 40 ק"מ מהגבול הישראלי. ההגנה באה לידי ביטוי לא רק מבחינה צבאית אלא גם בהגשת סיוע רפואי, מזון, חשמל, ביגוד חם ועוד שניתנו ע"י מדינת ישראל.
ניתן לחלק את האזור המדובר בדרום סוריה לצורך הסבר המערכה לשלושה חלקים: 1. דרעא, השטח הדרומי על גבולה של ירדן.2.  קוניטרה, בגבולה של מדינת ישראל. שניהם בשליטת המורדים מ"צבא סוריה החופשית".3. טסיל- בשליטת דאע"ש, גם על גבולה של ישראל.


לאחרונה פורסם כי רוסיה חתמה עם ישראל על הסכם בו ישראל מתחייבת שלא תתערב בכיבוש מחדש של האזור. הרוסים והסורים מצידם מתחייבים כי כוחות איראנים וכוחות חיזבאללה לא יכנסו לאזור ה- 40 ק"מ. ההסכם מביא איתו הישג אסטרטגי חשוב לישראל על אף החשש כי ללא הגנתה של מדינת ישראל עלול להתקיים מרחץ דמים. חשש נוסף הוא כי אנשי חיזבאללה ואירן יחזרו למערכה לבושים במדים ודגלים של הצבא הסורי.
בשבועות האחרונים צבא סוריה שינע כוחות משמעותיים לכיוון דרום סוריה ושלח איומים לארגוני המורדים הדורשים את כניעתם. המורדים מצדם השיבו בקריאה שילחמו עד טיפת הדם האחרונה. לאחר כמה תקיפות בהיקף קטן יחסית, שבדקו את תגובתן של ישראל וארה"ב שלא הגיעו, החלה המתקפה הרשמית: מטוסים רוסים הפציצו את הערים והשכונות בדארה לצד ארטילריה סורית ולבסוף פלישה של יחידות חי"ר סוריות לשכונות. בקרבות קצרים נכבש מחוז דרעא בימים מעטים.
כתוצאה מהתקיפות ומהאיומים ברחו עשרות אלפי אנשים לגבולה של סוריה עם ירדן ועוד אלפים לגבול עם ישראל. לאחר כיבוש דארה על ידי צבא סוריה והמיליציות האירניות פנו לכיבוש המחוזות טסיל וקוניטרה. בהמשך להישג של אסד בדרעא, בימים האחרונים תוקפים חילות האוויר של סוריה ורוסיה כפרים וערים בטסיל וקוניטרה ללא רחמים ותמונות זוועה של ילדים מתים שוב עולות מהשטח. המורדים בקוניטרה חתמו על הסכם כניעה כולל במחוז. הדבר מוביל בימים אלו לבריחה של עשרות אלפים מבתיהם, חלק גדול מאותם עקורים יגיעו לגבול ישראל. בהסכמי הכניעה השונים מפונים חיילי המורדים ומשפחותיהם למחוז אחר בסוריה.

ישראל ממשיכה לספק לאזרחי האזור סיוע הומניטרי רציף וככל הנראה מגבירה את הסיוע בזמן הזה.
המורדים בקוניטרה חתמו על הסכם כניעה כולל במחוז. הדבר מוביל בימים אלו לבריחה של עשרות אלפים מבתיהם, חלק גדול מאותם עקורים יגיעו לגבול ישראל. בהסכמי הכניעה השונים מפונים חיילי המורדים ומשפחותיהם למחוז אחר בסוריה.