מיאנמר- רצח העם הרוהינגי בעיצומו

27/11/17

Credit to: EU/ECHO/PIERRE PARKASH

קרוב למיליון מתוך 1,300,000 רוהינגים החיים במיאנמר נמלטו מבתיהם וכפריהם שבחבל ראקין בעקבות קמפיין צבאי רצחני המנוהל נגדם. מעל ל-600,000 מתוכם עברו את הגבול לבנגלדש. עדויות נרחבות על ירי בחפים מפשע, רצח נשים וילדים, מעשי אונס מרובים כחלק ממדיניות הקמפיין הצבאי ושריפת כפריהם עד עפר. הצטברות העדויות ומאות אלפי הפליטים מעידים על תהליך המתקרב במהירות לרצח-עם.

"הם ירו באנשים שברחו. הם צרו על הכפר, עברו בית בית. התעללו באנשים מילולית, איימו לאנוס את הנשים". כך מעיד פליט רוהינגי.

פליטה נוספת מתארת איך עצרו את שני בניה באופן שרירותי: "זה היה מוקדם בבוקר, הצבא הקיף את הבית שלנו בזמן שחלקם הגיעו והכריחו אותי ואת ילדיי לצאת החוצה. הם קשרו את ידיהם של שני בניי מאחורי הגב, נשימתם הייתה כבדה. החייל בעט להם בחזה, ראיתי זאת במו עיניי. בכיתי בקול רם כל כך. כשבכיתי החייל הפנה אליי את האקדח. הבנים שלי התחננו שלא ימשיכו להכות אותם. הכו אותם עוד חצי שעה בערך ואז הם נלקחו". היא לא ראתה אותם מאז.

באוגוסט 2017 תקפה קבוצת מורדים רוהינגים תחנות משטרה מקומיות בחבל ראקין שבמיאנמר. המורדים אשר השתמשו בסכינים ובפצצות תוצרת בית, תקפו 30 עמדות משטרה. בתגובה לכך החל ב-25.8.2017 קמפיין צבאי נרחב כנגד בני הרוהינגה אשר רובם נמצאים בצפון חבל ראקין שבמיאנמר. תוך פחות משלושה חודשים מאז שהחל המבצע הצבאי נגדם ברחו מעל 600,000 רוהינגים ועברו את הגבול אל בנגלדש. על פי הצלב האדום יש כמיליון רוהינגים שברחו מבתיהם ונמצאים במחנות פליטים משני עברי הגבול.

עדויות שנאספו מפי מאות פליטים רוהינגים מספרות על מעשי אונס נרחבים כנגד נשים וילדות שמבוצעים כמדיניות של הצבא, על ירי ללא הבחנה כנגד חפים מפשע אשר בורחים מהכפרים, שריפת כפרים עד היסוד ובזיזתם, מעשי אלימות קשה ומניעת עזרה הומניטרית. צבא מיאנמר סגר את צפון חבל ראקין בפני ארגוני סיוע, כתבים ופקחי האו"ם. מאות אלפי הרוהינגים אשר נמצאים במחנות הפליטים הארעיים סובלים ממחסור חמור במזון, תרופות, מים נקיים וביגוד. מצבם קשה ביותר וקיימת סכנה חמורה של התפשטות מחלות ומגפות.

אנו קוראים למעצמות העולם ולאו"ם להכריז על כך כרצח עם ולהתערב באופן מיידי. מאות אלפי הפליטים  הרוהינגים על סף התפרצות של מחלות, רעב ומוות ויש לתת להם סיוע מיידי כמו גם לפתור את מצב הפליטות שלהם.

רקע פוליטי של מיאנמר

מיאנמר הידועה גם בשמה הקודם בורמה, קיבלה עצמאות ב-1948 כמדינה בעלת רוב הינדי ומיעוט מוסלמי קטן. מאז הקמתה, שרויה במלחמת אזרחים (מהארוכות בעולם) באזורים שונים במדינה. בשנות השישים עלתה בהפיכה חונטה צבאית אשר הקימה דיקטטורה אכזרית וידועה לשמצה. מינאמר הייתה מדינה מבודדת רוב השנים ועד לאחרונה היתה תחת חרם כלכלי של ארה"ב ומדינות רבות באירופה.

בנובמבר 2015 נתקיימו לראשונה בחירות דמוקרטיות במדינה. מפלגת ה-NDL, הליגה הלאומית לדמוקרטיה, בראשות אונג סן סו צ'י, זוכת פרס נובל לשלום, זכתה במרבית המושבים לבית התחתון ולבית העליון של הפרלמנט. בעקבות כך הוסרו החרמות הכלכלים נגדה למרות שלא מעט מדינות עדיין אוסרות על מכירת נשק ואמצעי ביטחון למיאנמר.

על אף התהליכים הראשוניים החיובים לקראת יצירת מרחב דמוקרטי, אין לאזרחים שליטה אפקטיבית על המדינה. כך למשל לחונטה הצבאית יש מקומות משוריינים בפרלמנט המבטיחים לה זכות וטו למניעת רפורמות ולראש החונטה סמכות למנות את שרי הפנים, הביטחון והגבולות. מלבד זאת כוחות הביטחון (צבא, משטרה, משמר הגבול וכו') נותרו בידיהם של החונטה.

החונטה ממשיכה לבזוז את המדינה ומחצביה כדי להעשיר את חבריה ומקורביהם כביכול כחלק משמירה על ביטחון המדינה. חברות פרטיות לכאורה שהוקמו כחלק מהרפורמות שעברו במדינה הן בבעלות אנשי צבא או קשורות לצבא. מלבד זאת קיימת מדיניות לפיה כוחות הביטחון הפרוסים ברחבי המדינה אמורים לכלכל את עצמם- המשמעות היא כי יש להם רישיון לבזוז אוכל, מחסנים, רכוש ולהשתמש באדמות חקלאיות פרטיות ובעבודת כפייה. באזורים רבים של המדינה אף פונו באלימות קהילות שלמות על מנת לאפשר את בזיזת המחצבים באזור.

במינאמר לא קיימת זכות ממשית למחאה, להתארגנות ולהבעת ביקורת כלשהי על החונטה. החקיקה הקיימת מאפשרת לחונטה לעצור ללא שום מגבלה אזרחים מטעמים של ביטחון המדינה ושמירה על הסדר הציבורי. בתי המשפט אינם בולמים את הפרות זכויות האדם והאזרח וידועים לשמצה בשחיתותם.

מצבה העדין והשברירי של מיאנמר מאפשר את רדיפת המיעוטים בכלל ואת מיעוט הרוהינגה בפרט.

הרדיפה אחר מיעוט הרוהינגה

  • ב-1982 נחקק חוק של החונטה ובו רשימה של 135 קבוצות אתניות החיות במדינה וזכאיות לקבל אזרחות. קבוצת הרוהינגה- מיעוט מוסלמי שהגיע מבנגלדש הסמוכה כעבדים בתקופה בה הבריטים שלטו במינאמר, לא נכללה ברשימה זו ועל כן הם משוללי מעמד וזכויות עד היום. שלילת הזכויות באה ליד ביטוי בכך שחברי הקבוצה צריכים לבקש היתרי יציאה ממקום המגורים, היתרי נישואין, והיתרים לפני קבלת טיפול רפואי בבתי החולים. בנוסף נאסר עליהם לכנס חמישה אנשים ויותר במרחב הציבורי (דבר הפוגע בחופש הפולחן ומונע תפילה במסגדים). מאז שנות ה-90 החונטה הפסיקה לתת להם תעודות לידה. התודעה כלפי בני הרוהינגה היא שהם מהגרים מבנגלדש והם לא שייכים למיאנמר.
  • בשנת 2012 היו שתי התפרצויות אלימות באיזור הגבול עם בנגלדש שגרמו למאות עקורים בני הרוהינגה.
  • ב-2014 קבעו חוקרים מאוניברסיטת הווארד כי החונטה ביצעה ומבצעת פשעים נגד האנושות בפעילות כוחות הביטחון שלה באזורי המיעוטים האתניים במזרח המדינה וכי הפשעים ממשיכים להתבצע במדינות: קאן ו-שאן.
  • במאי 2015 מרכז סימון סקג'ודט למניעת רציחות עמים,חלק ממוזיאון השואה והגבורה בארה"ב, פרסם דו"ח  הטוען כי יש במיאנמר הפרות זכויות אדם  ותנאים העלולים  להתדרדר לכדי רצח-עם:

א.         אלימות פיזית כלפי בתיהם, עסקיהם, וכלפי בני הרוהינגה עצמם

ב.         הפרדה פיזית של בני הרוהינגה ממיעוטים אחרים

ג.          מניעת סיוע הומניטרי כולל שירותי חירום

ד.         תנאי מגורים מחרידים לעקורים מבתיהם

ה.         נאומי שנאה כנגד הרוהינגה ומוסלמים בכלל

ו.          הגבלה על חופש התנועה

ז.          שלילת האזרחות

ח.         איסור על קיום או שיפוץ מסגדים או חופש הדת בכללי

ט.         סחיטה והטלת מיסים

י.          החרמת קרקעות

יא.        מדיניות של הגבלת ילודה לשני ילדים והגבלה על נישואין בחלק ממדינת ראקין

יב.        שדידת הבתים ע"י כוחות הביטחון באמתלה של בדיקת אספקה.

יג.         אלימות מינית, מעצרים אקראיים  ומאסרים.

יד.        התעללות במעצר.

טו.        ביטול של חוקים או מסמכים חוקתיים אחרים.

טז.        חוסר יכולת להתפרנס והגבלות על עסקיהם של בני הרוהינגה.

יז.         אי יכולת לקבל השכלה.

יח.        הגבלות על הצבעה.

יט.        הממשלה מעלימה מידע על קהילת בני הרוהינגה.

  • בדו"ח של נציב לזכויות האדם מ-28.6.2016 וכן בדו"ח  של Committee on the Elimination of Discrimintion מה-27.5.2016 נאמר כי הפשעים של החונטה נגד קבוצת הרוהינגה עולים לכדי פשעים כנגד האנושות וכוללים  בין היתר- הוצאה להורג ללא משפט, מעצרים המוניים, העלמה, עינויים, אונס ומניעת סיוע הומניטרי בסיסי.

התדרדרות המצב בעקבות אירועי אוקטובר 2016

  • באוקטובר 2016, לאחר שקבוצת מורדים רוהינגים תקפה עמדות של משמר הגבול במיאנמר, יצאו כוחות הביטחון של מיאנמר במבצע צבאי רחב היקף ולא פרופורציונלי הכולל שריפת כפרים ובתים, הריגה והעלמה של אזרחים, עינויים ואונס של נשים וילדות.
  • ב-29.11.2016 נציב האו"ם לזכויות אדם, זיאד ריאד אל חוסיין, חזר על אזהרתו כי ייתכן שהחונטה מבצעת פשעים נגד האנושות.
  • בדצמבר 2016 פרסם ארגון אמנסטי העולמי דו"ח על פעולות הכוחות הצבאיים של החונטה ובו נאמר כי הם מבצעים פשעים נגד האנושות. בין היתר צוין כי באופן שיטתי ונרחב כוחות הביטחון של החונטה:
  • א. סגרו את האיזור לארגוני סיוע ועיתונאים כדי למנוע תיעוד של הפשעים שנעשים שם. כ-150,000 בני רוהינגה שהיו תלויים בסיוע הומנטירי הפסיקו לקבלו.
  • ב. תוקפים ויורים במכוון וללא הבחנה בבני הרוהינגה כחלק מענישה קולקטיבית. כולל באמצעות מסוקי תקיפה.
  • ג. מבצעים מאסרים שרירותיים.
  • ד. אונסים נשים וילדות.
  • ה. העלימו מאות בני רוהינגה.
  • ו. פועלים בשיטת ה"אדמה החרוכה"- בוזזים והורסים את הרכוש בין היתר באמצעות ירי ורקטות לעבר בתי המגורים. הארגון אסף ותיעד צילומי אוויר של כ-1200 בתים, בתי ספר ומסגדים שהוצתו.

ג'ון מאקיסק, ראש נציבות האו"ם לפליטים, האשים את ממשלת מינאמר ב"טיהור אתני".

ב-12.12.2016 גינתה שגרירות ארה"ב במינאמר את המשך הלחימה.

ב-13.12.2016 הפרלמנט האירופאי קיבל החלטה (B8-1360/2016) לגנות את הפשעים הנעשים כלפי קבוצת הרוהינגה.

ב-29.12.2016 שלחו 12 זוכי פרס נובל לשלום לראש מעוצת הביטחון באו"ם וכן למדינות החברות בה מכתב הקורא ללחוץ על מינאמר שיתנו לארגוני סיוע להיכנס למדינה, וכן להתחיל לעשות צעדים דיפלומטיים על מנת לעצור את הטיהור האתני.

עם זאת ההחלטה הבין לאומית עד כה היא לא להתערב באופן מעשי במתרחש במינאמר.

היצוא הביטחוני של ישראל למיאנמר

ישראל  נמצאת שנים רבות בקשר עם מינאמר ומוכרת לה שירותים ביטחוניים רבים. גם בזמן האירועים שצויינו למעלה:

  • בספטמבר 2015 בזמן שהקהילה הבינלאומית חששה מהבחירות המתקרבות ב-8.11.2015 אירחה מדינת ישראל בחשאי את ראשי החונטה שהגיעו לסיור בתעשיית הביטחון הישראליות, נפגשו עם נשיא המדינה, הרמטכ"ל וראשי מערכת הביטחון ואף ביקרו בבסיסי חיל הים והאוויר. אף שמשרד הביטחון ניסה להסתיר את הביקור ולא דיווח עליו לתקשורת, ראש החונט, מינג און הינג, פרסם מיוזמתו בעמוד הפייסבוק האישי שלו תמונות מהביקור וחשף כי דיבר עם נציגי ישראל על רכישת ציוד צבאי ואימונים וכן רכש ספינות קרב מדגם Super Drove MK3 .
  • ב-27.6.21016 יום לפני פרסום הדו"ח של האו"ם שקובע כי יתכן שפשעי החונטה עולים לכדי פשעים נגד האנושות, ביקר ראש סיב"ט (אגף הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון), ת"אל מישל בן ברוך, במיאנמר ונפגש עם ראש החונטה שם. גם הפעם פורסם הדבר בעמוד הפייסבוק של ראש החונטה.
  • בעקבות פרסום המידע לפיו מדינת ישראל מוכרת נשק וידע צבאי למשטר החונה במיאנמר, הוגשה עתירה של פעילים חברתיים וארגונים ישראלים לבג"צ בדרישה להפסיק את הקשר של ישראל עם מיאנמר בנושא הצבאי. בג"צ קיבל החלטה בנושא, אך הוטל צו איסור פרסום על הפסיקה.

התייחסות רשמית ראשונה של בכיר ישראלי בדבר פסק הדין של בג"צ הייתה של סגן קונסול ישראל בניו יורק, אמיר  שגיא, במפגש עם רבנים בארה"ב מארגון שנקרא "תרועה". במפגש שגיא מאשר את הקשר הביטחוני של מדינת ישראל למיאנמר אך שולל את הקשר של ישראל למעשים של ממשלת מיאנמר

צילם: لك مطلق الحرية