התליינים, הקורבנות והמתפלפלים מהצד

14/03/12

השקרים על אודות סיום הסכסוך בדרפור, ההתבטאויות נגד קואליציית Save Darfur הפועלת בארצות הברית והביקורת החריפה נגד קמפיין קוני 2012 שורש אחד להם: עמידה מן הצד תוך הכחשת רצח עם ופשעים נגד האנושות במסווה אינטלקטואלי מפולפל. כיהודים וכבני אדם עלינו להיאבק בתופעות אלה, ולא להצדיק אותן.

רצח העם בדרפור

מאז 2003 משמידים צבא סודן ומיליציות הג'ינג'אוויד את בני שבט הפור, שבט הזיגאווה ושבט המסליט בחבל דרפור. יותר מ- 300,000 בני אדם נרצחו בהרג ישיר ועוד כ- 240,000 מתו מרעב וממחלות. אלפי כפרים נשרפו עד היסוד וגורשו יותר משני מיליון וחצי בני אדם מבתיהם. השלטון הסודני האסלאמי ביחד עם מיליציות מבני שבטים רועי בקר ערבים מבצעים רצח עם בשבטים האפריקאים המוסלמים והאנימיסטים.

בספטמבר 2004 הכריז הנשיא האמריקאי ג'ורג' וו בוש שהמתרחש בדרפור הוא רצח-עם. מאז נעשו מאמצים לעצור את רצח העם: אמברגו וסנקציות כלכליות אשר חוקקו באו"ם בארה"ב ובקנדה, הכנסת כוחות של האיחוד האפריקאי והאו"ם, שיחות שלום והסכמי שלום שנחתמו בשנים 2006, 2009 ו- 2011 בין ממשלת סודן לקבוצות מורדים. המאמצים הועילו והביאו להאטה משמעותית בקצב ההשמדה, אך לא עצרו אותה עד היום.

אחת הסיבות המרכזיות שהביאו את ארה"ב ואת האו"ם להתערב בדרפור מאז 2004 ועד היום היא המאבק הציבורי. בשנת 2006 התאחדו יותר ממאתיים ארגונים וביניהם מוזיאון השואה הלאומי האמריקאי, ההתאחדות הארמנית הלאומית, כל ארגוני המאבק ברצח עם וארגוני השלום בארה"ב, עשרות ארגונים נוצריים וכנסיות, ארגונים מוסלמים, ארגונים יהודיים מכל הקשת, אוניברסיטאות ומכוני מחקר ועוד רבים לקואליציה הרחבה ביותר שנוצרה אי פעם בשם "להציל את דרפור" Save Darfur. המאבק הציבורי ברצח העם בדרפור השפיע על ארה"ב להוביל את מועצת הביטחון של האו"ם לתבוע את נשיא סודן, עומר אל-באשיר, ואת ממשלתו וכן את ראש הג'ינג'אוויד בבית הדין הבינלאומי בהאג (ICC), אשר הוציא נגדו צו מעצר במרץ 2009.

כל אלה לא עצרו את ממשלת סודן מלהמשיך לבצע רצח עם בדרפור. המצב כיום בדרפור בכי רע: לעיתונאים אין גישה לדרפור, הדסק של האו"ם לכינון שלום בדרפור הפסיק להיפגש, ובמקביל ממשיכות להתקבל ידיעות על שריפת כפרים על שוכניהם, הפצצות אוויריות של כפרים ומעשי אונס תדירים של כוחות הביטחון הסודני במחנות פליטים. בנוסף לאלה רעב ומחלות ממשיכים לפגוע ברבבות דרפורים בזמן שהשלטון הסודני מעכב משאיות מזון ומחרים תרופות. נשיא צ'אד עשה יד אחת עם השלטון הסודני נגד השבטים בדרפור ובנוסף העביר לאחרונה 25 מיליון דולר לראש הג'ינג'אוויד. רצח העם בדרפור הוא רצח העם היחיד במאה ה-21, אלא שזה נמשך כמעט עשור והמאמץ הציבורי הרב לא מספיק על מנת לעצור אותו.

צבא ההתנגדות של האל

צבא ההתנגדות של האל (LRA: Lord's Resistance Army) הוא ארגון גרילה שהוקם בשנת 1987 בצפון אוגנדה. מטרתו המקורית של הארגון הייתה לכונן באוגנדה משטר נוצרי-דתי, המבוסס על עקרונות עשרת הדיברות ועל מסורת האצ'ולי. במהלך מלחמתו בצבא האוגנדי לא בחל הארגון באמצעים, ובהם מעשי טבח, חטיפות, עינויים, מעשי אונס ושימוש צבאי בילדים. בראש הארגון עומד ג'וזף קוני, שלטענתו עושה את דברו של האל, עימו הוא מתקשר באופן ישיר. בשנת 2006 הגיע קוני לשולחן המשא ומתן, אך בשנת 2008 קרסו שיחות השלום. קמפיין צבאי נרחב צמצם את מספר המורדים בצבא ההתנגדות לכ-200 עד 400 בלבד, אבל לא הצליח ללכוד את ההנהגה הבכירה. לאחר שחטף עשרות אלפי ילדים והרג יותר מעשרות אלפי בני אדם הצליח צבא אוגנדה להבריחו, אלא שזה המשיך באלימות הנוראית בקונגו, בדרום סודן ובברפובליקה של מרכז אפריקה. בית הדין הבינלאומי בהאג הוציא צווי מעצר כנגד קוני וארבעה מסגניו, שהואשמו בפשעים נגד האנושות. לאחר מאבק ציבורי של שש שנים בארה"ב ולאחר שהמדינות שבהן פועל צבא ההתנגדות של האל ביקשו זאת מהנשיא אובמה החליט אובמה לשלוח מאה חיילים מומחים וציוד לחימה מתקדם לעזור לצבא אוגנדה במלחמתם בג'וזף קוני ובצבאו. ניכר כי החלטה זו קשורה גם ללחץ הרב שהפעילו ארגונים רבים על חברי הפרלמנט האמריקאים.

כפר גלובאלי

הסרט המפורסם KONY 2012 אשר הגיע למאות מיליונים של צפיות תוך מספר ימים הוא הדוגמה הטובה ביותר ליכולת של ההמונים להתערב בנעשה הרחק מביתם. בתחילת הסרט נאמר כי זהו ניסוי ליכולת של המדיה לשנות את המציאות. מטרתו של הסרט: כולם יכירו את ג'וזף קוני וזה יוביל למעצרו. זוהי בהחלט מטרה ראויה. בעקבות הסרט הועלתה ביקורת רבה על עמותת "ילדים שקופים", אשר מובילה את המאבק, ועל המניעים השונים לעצור את קוני. אלא שבין המבקרים נמצאו רבים הטוענים כי סיפוק רגשותיהם של האמריקאים הוא המניע העיקרי של הסרט וכי הפעולה הצבאית של ארה"ב ואוגנדה היא פסולה. בנוסף רבים ממבקרים אלה תקפו את קואליציית Save Darfur ופעולתה בשנים האחרונות ואף טענו כי המעורבות של מדינות המערב בסכסוך בדרפור רק החמירה אותו. רבים ממבקרים אלה הם אנשי רוח אפריקאים ואנשי שמאל מכל העולם.    לטענות נגד קוני 2012 ולביקורת עליהם היכנס.   בכיכר העיר האינטרנטית של הכפר הגלובלי ניתנת במה לכל הדעות. אלא שבינתיים, תוך כדי התפלפלויות, רצח העם בדרפור נמשך ומכחישיו עומדים ומגנים על עוד פושע נגד האנושות. העמידה מהצד מקבלת גב אינטלקטואלי מנוסח היטב. והנה לפני שבועיים התפרסמה בעברית כתבתו של ג'פרי גטלמן מהניו יורק טיימס שבה הוא טוען כי הסכסוך בדרפור נגמר, וזאת לאחר שכבר שנים כמעט ולא מתפרסמות בעברית ידיעות מדרפור, ובמעט שכן מתפרסמות נוהגים לכנות אותו "הסכסוך בדרפור" ולא רצח עם.

הכחשה והתכחשות לרצח עם

במאה ה- 20 רצח עם הפך לכלי פוליטי בו משתמשים משטרים חדשות לבקרים. השמדת העם היהודי בצורה המאורגנת, השיטתית והאכזרית ביותר היוותה תמרור אזהרה לאנושות, ואכן לאחריה התקבלה אמנת האו"ם בדבר מניעתו וענישתו של הפשע רצח עם. אלא שמסע ההכחשות נגד השואה ונגד רציחות עמים אחרות והשימוש המופרז במושג רצח עם מסתירים את האכזריות שברציחות העמים. הכחשת רציחות עמים באשר הם ושימוש מטעה במושג רצח עם, מאשרים את התופעה הנוראית שהעולם התחייב למנוע לאחר השואה ופעמים רבות מאוחר יותר. המכחישים הטוענים כי המדובר הוא בסכסוכים שבטיים או בהרג כתוצאה ממלחמות מסתירים את כוונותיו הזדוניות של אחד הצדדים להשמיד קבוצה זו או אחרת וכורתים ברית שתיקה עם המשמידים.

במובן הזה יש לציין כי רצח עם אשר אינו נזכר בדברי הימים מהווה את ההצלחה הגדולה ביותר עבור הרוצח. דוגמאות לאלה ניתן לראות בהכחשת הטורקים את רצח העם הארמני עד ימינו אלה, ובהכחשת ארה"ב את רצח האיסק בסומליה ורצח המאיה בגואטמלה שהתבצעו בשנות השמונים.

השימוש הפוליטי המטעה במושג רצח עם מסית את עיני העולם שוב ושוב מהזירות שבהן מתרחש רצח עם. שורשן של תופעות אלה בחולשתה החברתית-נפשית של האנושות. בני אדם שאינם מסוגלים לעכל את הרוע נכנעים לו. סירובה של ארה"ב להפציץ את תאי הגזים באושוויץ בשנת 1944 חרוט על ליבו של כל בר דעת, כי ברור היום לכל שכמו שניתן להשמיד בני אדם ניתן גם לעצור את המשמידים, אלא שהמנגנונים החברתיים-נפשיים של הכחשה והתכחשות חוסמים ומפריעים. על מנת להיאבק ברציחות העמים נדרשים אנו להגדיר בבירור את התופעה רצח עם, להפריד את הרע מהנורא על מנת להביס קודם את הנורא מכל. במובן הזה טשטוש רצח העם בדרפור והצגת פשעיו נגד האנושות של ג'וזף קוני בתחום האפור מאשרים את הנורא מכל ומאפשרים להשמדה להמשיך להתקיים.

לעולם לא עוד

לעם היהודי אחריות מיוחדת לגורלם של עמים אחרים העומדים בסכנת השמדה. אחריות זו מחייבת אותנו למעשה. עלינו ללמוד, להתריע, למנוע ולהיאבק ברצח-עם בכל מקום ואתר שהוא על פני כדור הארץ, ויהיו התנאים והנסיבות אשר יהיו. רצח העם הפעיל היחיד היום מתרחש בדרפור, אך גם תופעות נוראיות כמו הטבח בסוריה, הזוועות במזרח קונגו, הטרור בדרום סומליה ופשעי ג'וזף קוני חייבים להיעצר בשל אכזריותם ועל מנת שלא יהפכו להשמדה סדורה ומכוונת של בני אדם על רקע השתייכותם לקבוצה זו או אחרת. קמפיין קוני 2012 בישראל הוא זמן מצוין להתחיל במאבק! בואו נצעק יחד שישמעו כולם: לעולם לא עוד! לא לנו ולא לאחרים!

אוריאל לוי

דרור – ישראל